מנהרת הזמן עם... וולט דיסני

אנימטור, מפיק, איש עסקים. היה מועמד ל- 59 פרסי אוסקר מתוכם זכה ב 29, ארבעה מהם בשנה אחת, שיא שעוד טרם נשבר. הוא האבא של מיקי מאוס, דולנד דאק, מיני מאוס, גופי ועוד.
השבוע ציינו 49 שנים למותו. בגיל 65 מסרטן הריאות.

מנהרת הזמן עם... וולט דיסני

דיסני, בגיל 18 החל את דרכו כקריטוריסט, עד שהתעניין באנימציה. הוא היה הבעלים הגאים של שתי חברות אנימציה אשר פשטו רגל בגלל ניהול לקוי, עד שיצר יחד עם יוב לורקס את דמותו של מיקי מאוס, (כאשרהוא  בעצמו העניק את קולו קרוב לעשרים שנה לדמותו) ומשם הדרך להצלחה היתה סלולה, עם להיטים כמו שלגייה ושבעת הגמדים, פנטזיה, דמבו הפיל המעופף, במבי ועוד.   דיסני היה ידוע בעקשנותו ובאמביציה שלו. הוא אינו וויתר גם כאשר הדרך היתה לא ברורה. אפילו אישתו בקשה שיפסיק עם עבודתו על סרטו הראשון (שלגייה) שכן לא ראתה עתיד. במבט רחב לאורך השנים ניתן לראות כי לבושו תאם את אופיו העקשן וכמובן גם את הזמן.  בתחילת דרכו דיסני התלבש ממש כמו כל שאר המעמד העובד. סריגים, אפודות, חולצות מכופתרות עם צווארון מבצבץ, מכנסיים מחוייטים בגזרה גבוהה. אין ייחודיות רבה, למעט העניבה שלאט לאט העידה על מעמדו ועל שאיפותיו.

לבוש של המעמד העובד סוף שנות העשרים, פשוט

מאוד פשוט.

עם אישתו ליליאן

לאט לאט החל להתלבש בקווים נקיים יותר, נעליים מצוחצות, ומכנסי חאקי. ככל שהזמן התקדם, החל להתלבש מהודר יותר, ובתאם למודה, כמה שיותר בומבסטי יותר טוב, צווארון ג'קט רחב, פסים, משבצות. שילובים של טקסטורות. עניבות רחבות.

שנות ה 30, לבוש מחוייט המדגיש את המבנה הגברי

עם השנים דיסני כבר לא נראה אומן מיוסר אלא כאיש עסקים ממולח ועשיר. חליפות בהתאמה אישית, קווים נקיים יותר וכרס מדושנת מעונג.

אביזריו הקבועים היו צעיפי משי (גם בצעירותו) כובעי פדורה, עניבות משי וחיוך.

צעיפים וכובעים

דיסני היה מעשן כבד, בתחילה לאקי סטרייק וקאמל ובהמשך עבר גם למקטרת, אפילו מיקי מאוס וגופי נראו עם סיגריות, בכמה סרטוני אנימציה. סרטן ריאות כבר אמרתי?

מעשן כבד, סיגריה כאביזר

הרבה נכתב על דיסני, על מורכבותו כאדם (אבל מי לא מורכב). גזען, אנטישמי, שובניסט, גאון, משוגע, יצירתי, ילד, קראו לו המרלין המודרני, הכתירו אותו כאחד מגאוני הבידור בהיסטוריה כולה וכאייקון אמריקאי. איש עסקים ממולח ויש מנגד הטוענים שהיה שקוע בחובות ושרד בזכות מלחמת העולם השנייה בה יצר סרטי פרופגנדה בעבור הממשל האמריקאי, כנגד היפנים וכנגד הנאצים.

הרבה נכתב עליו ואין אני יודעת להגיד מהי האמת. אך אני כן יודעת לומר כי היה לו סגנון, גם באומנותו וגם בבחירת לבושו.

שלך בידידות,