מנהרת הזמן עם... הנעליים האייקוניים של כל הזמנים

עוד שלושה ימים יצויינו שנתיים ללכתה בטרם עת של מעצבת שאני מאוד מעריכה- דניאלה להבי. לא הכרתי אותה אישית אך הכרתי את פועלה ואת טביעת האצבע שלה, את הייחודיות של עיצוביה ואת החלוציות שלה בתחום הנעליים בישראל.

דניאלה להבי 1955-2013

בתחילת השבוע העברתי יום סיור לקבוצת צעירים מחו"ל, נושא הסיור היה האם יש דבר כזה אופנה ישראלית וסגנון אישי ישראלי. התשובה שהגענו אליה היא שלא ממש. יש דבר כזה סגנון ייחודי לכל מעצב, המושפע ומקבל השראה מסביבתו. עיצוביה של להבי העבירו את סגנונה האישי באלגנטיות, יחודיות ובצורה על זמנית. האם ניתן בבירור לומר שיוצרו ע"י מעצב ישראלי? לא בטוח, אך מה שבטוח שכערך החליטה לייצר בארץ, נעליים ישראליות לכל דבר.

להבי פתחה את המותג על שמה בשנת 1991, היא היתה הראשונה שהקימה בישראל מותג שהציע עיצוב אישי באיכות גבוהה עם רמת גימורים מוקפדת. תחילה עיצבה תיקים ובהמשך גם אביזרים ונעליים.
את החנות הראשונה שלה פתחה ב 2001 ושבתה את לב הלקוחות. פרקטיות ואופנתיות הם מסמלי המותג שזיכה אותה ב 2013 בפרס מעצבת השנה בתחום האביזרים.
את מפעל חייה, ממשיך לנהל ביד רמה, בנה, אורי להבי המוכשר. השנה יצא המותג בעיצובי תיקי יוניסקס המתאימים גם לגברים וגם לנשים.

מתוך ליין היוניסקס של דניאלה להבי 2015

פוסט לזכרה. 
מנהרת הזמן עם... הנעליים האייקוניים של כל הזמנים


קצת מידע היסטורי;
בתחילת המאה ה 18 באירופה, הדרכים והשבילים בערים ובכפרים היו רעועים מאוד, דבר שלא אפשר להולכי רגל רבים להתהלך בחופשיות אלא רק באזורים שהוקצו לכך כמו פארקים פרטיים או גני שעשועים.
הנעליים של בני המעמד הגבוה נועדו להרחיק את כפות הרגליים ולהגביהן מהקרקע. נעלי הגברים קושטו באבזמים יקרים, ניתנים להסרה- אביזר אופנתי אשר סימל את זהות הנועל. מעבר ל"פרקטיות" שלהן על מנת להרחיק את הרגל מזוהמת הרחוב הנעליים והאבזמים היוו ייחוס לנועל אותן. 

באמצע המאה החלו באירופה להקצות שטחים לטובת הציבור- דבר שהשפיע מאוד על עיצוב הנעליים, אביזר אשר איפשר להתנייד במרחב הציבורי בצורה נוחה יותר. נעלי הגברים החדשים אופיינו בפונקציונליות רבה, בעוד נעלי הנשים לא הותאמו לתנאי השטח והתאימו רק למרחב הפרטי ולבית שנתפסו כנשיים. הגברים נעלו מגפיים שהזכירו נעלי צבא והיו לסמל של דמוקרטיה ושותפות בענייני הציבור. הנעליים היו מעור ולא רחוקות בעיצובן מהנעל העדכנית של היום. עשויות עור, אשר סיפק עמידות לגשם ובוץ והגן ממפגעי מזג האוויר. זוהי נקודת המפנה בעיצוב הנעליים, אשר קרובות לנעל המודרנית שלנו כיום.

נעלי האולסטאר

אין ספק שנעלי האולסטאר של חברת קונברס הן אחד ממותגי הנעליים המפורסמים ביותר בעולם. נעלי האולסטאר החלו את דרכם בשנות העשרים. בתקופה שטרם אוחד ה NBA עם ה BAA, טרם תרבות הפופ. הגיע השחקן הכדורסל המקצועי צ'ארלס (צ'אק) טיילור לשיקגו לחפש הכנסה נוספת. אותה מצא  בחברת קונברס. חברה לייצור נעליים מסוליות גומי. החברה הוקמה ב 1908 ועם הזמן החלו לייצר נעלי גברים,ב 1915 נוצרו נעלי האולסטאר הראשונות. יש כאלו שטוענים כי מדובר בנעלי טניס, כאלה שטוענים כי מדובר בנעלי כדורגל, אין זה משנה כי מדובר בנעלים אתלטיות. אך הן נהיו פוולריות ובאמת קיבלו את המיתוג של אתלטיות כשטיילור נכנס לתמונה. הוא החל לעבוד בחברה כסוכן מכירות, בתור כזה היה חייב לנעול את הנעליים. טיילור מדד והתהלך, רגליו החלו לכאוב. במקום לסבול בשקט הוא העלה מקצה שיפורים. בתור שחקן מקצועי נתן הערות ודגשים מה כדאי לשפר. גמישות ותמיכה בקרסול. במהרה הפך טיילור לסמל של הנעליים. הוא בסיבוב קידומי מכירות, בבתי ספר בקבוצות של כדורסל. היה נוסע עם קאדילק לבנה מלאה בנעליים. הסיבוב השתלם. הנעליים שינו את שמם מנעלי אולסטארס, נוסף שמו של צ'אק טיילור למיתוג.

הנעליים התפרסמו בעיקר בסיקסטיז בזכות שחקני הכדורסל שנעלו אותם למשחקים הרשמיים של ארה"ב. בכלל לנעול סניקרס מחוץ לחדרי הכושר היה מגניב ומחתרתי. משם הפכו לסמל כל אמריקאי והצליחו להישמר בתודעה כל השנים.

צ'אק טיילור ונעלי האולסטאר

ה- Loafers 

נעל ללא שרוכים, קלה לנעילה וקלת משקל ניתן להבין כי מהשם שלהם כי מדובר בשילוב של יוקרה ונוחות. 

נעלי הלופר הופיעו לראשונה בשנות ה- 30 של המאה הקודמת, כאשר מפעל נעליים אמריקאי חיפש דרך להיבדל מהמפעלים האחרים. אחד מעובדיהם מצא בטיול בנורבגיה, מדובר בנעל דמוי מוקסין אשר נהגו לנעול הדייגים הסקנדינביים, אותם נעלו כשלא היו במסעותם בים. אחד הסיפורים שמספרים בהקשר שלהם שבכלל מדובר בנעליים שמקורם באינדיאנים, אשר נעלו נעל דומה וגולמית עשויה מעור צבי ללא סולייה, על מנת שהליכתם תהיה שקטה בזמן שצדים את טרפם. הדייגים הסקנדינביים אימצו את הנעל באחד מביקוריהם בצפון אמריקה. אותו מפעל לקח את הנעל ואימץ לחיקו, הוסיף לו סוליה עבה יותר ונתן לו טאץ' יותר רשמי שיתאים לקהל  האמריקאי. לדגם יצרו עיצוב דקורטיבי של פס עור עם חריץ בצורת יהלום. לימים לאחר מלחמת העולם השנייה החלו תלמידי קולג' לנעול את הנעל בשינוי קל. בחריץ היהלום הכניסו מטבע, כדי לא להשתייך לערכים שהנעל מסמלת. הנעליים הפכו לאופנתיות במיוחד בשנות ה- 50 כאשר שווקו ע"י המותג גוצ'י, הן הפכו לכרטיס הביקור של המותג, אחד המפורסמים שנהג לנעול נעלי לופר היה מייקל ג'קסון, הם נתנו לו את החופש והקלילות לזוז ולרקוד כפי שרצה, להן זיווג גרביים לבנות כמחווה לפרד אסטר.

ג'קסון והלופרס שלו

מגפי ד"ר מרטינס

נעליים במראה אלגנטי, עם סוליות גומי, נעלי עבודה עם שיק. ד"ר קלאוס מרטנס היה רופא בצבא הקבע הגרמני ה"ורמאכט" במהלך מלחמת העולם השנייה. בעת חופשת סקי בשנת 1945 מרטנס נפגע בקרסולו. כאשר חזר לשירותו הצבאי נוכח מרטנס לגלות כי הנעליים הצבאיות הסטנדרטיות שלו לא היו נוחות מספיק לרגלו הפצועה. בעקבות כך, בזמן החלמתו החל לעצב דגם משופר למגפי הצבא הסטנדרטיות. שבועות ספורים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בעת שגרמנים רבים בזזו דברי ערך מחנויות שונות בעריהם, מרטנס גנב ציוד מחנות של סנדלר מקומי ובאמצעות ציוד זה יצר את זוג הנעליים הראשון שהתבסס על העיצוב הייחודי שפיתח, אשר היה עשוי עור רך והכיל סוליה בעלת כרית אוויר.

מרטנס לא הצליח לשווק את הנעל הייחודית שפיתח עד שנת 1947 בה הוא פגש במינכן בחברו מימי האוניברסיטה, ד"ר הרברט פאנק.

ד"ר הרברט פאנק יחד עם מרטנס

השניים הפכו לשותפים והחלו לייצר את הנעליים. הם החליטו להחליף את הסולייה המקורית בסוליית גומי (חומר גלם זה הם לקחו מציוד שלא בשימוש בשדות התעופה של חיל האוויר הגרמני "לופטוואפה"). הסוליות הנוחות הפכו ללהיט גדול בקרב עקרות בית בגרמניה.‏ בעקבות הגידול המשמעותי במכירות בשנת 1952 מרטנס ופאנק פתחו מפעל ייצור במינכן. בשנת 1959, יצרנית ההנעלה הבריטית "ר. גריגס גרופ בע"מ" רכשה מהשניים את הפטנט לייצור הנעליים בבריטניה. גריגס גרופ ביצעו מספר שינויים מהותיים במוצר, הם ביצעו אינגלוז לשם המותג (Martens במקום Märtens), שינו מעט את צורת העקב על מנת לגרום לנעליים להתאים טוב יותר לכף הרגל, הם הוסיפו תפר צהוב בשולי המגפיים, וכמו כן על כל הנעליים שהחברה ייצרה בבריטניה הודפס השם "AirWair". הנעליים הראשונות של המותג ד"ר מרטינס (דגם מספר 1460) הופיעו לראשונה בשווקים בבריטניה ב-1 באפריל 1960. באנגליה, הנעליים הפכו במהרה פופולריים למדיי בקרב עובדי צווארון כחול, כגון דוורים, שוטרים ועובדים במפעלים. בעקבות כך עם השנים נעלי ד"ר מרטינס מזוהים לרוב עם מעמד הפועלים בבריטניה. בשנות ה-70 המוקדמות, הנעליים הפכו פופולריים בקרב הסקינהדס בבריטניה אשר אימצו לעצמם את קוד הלבוש של מעמד הפועלים. עד סוף שנות ה-80 הם הפכו גם פופולריים בקרב מוזיקאים בולטים שונים, בסצנת הפאנק, בקרב רוקיסטים ובקרב סנצת הגראנג'

תוכלו לשמוע עוד על ד"ר מרטינס בסרטון הבא:

מן הסתם ישנם עוד נעליים ששוות להכנס לפנתאון, מבטיחה לספר עליהם עוד בהמשך.
שלך בידידות,