יום ראשון, 5 ביולי 2015

איך להתלבש כמו.... מאיר בנאי

מושא הפוסט חוגג היום 54 שנים. ואני לכבוד יום הולדתו מנסה להבין האם הקסם שמשדר הוא במראה שלו או במוזיקה שלו, או שמא תמהיל של שניהם.
איך להתלבש כמו... מאיר בנאי.

במילותיו של בנאי נתקלתי לראשונה כששמעתי את "שירו של שפשף".  והן נחקקו בי "מה אני, אני רק בן אדם, אני חי ועובד כמו כולם". השיר מסמל בעיני את בנאי, איש של צניעות ופשטות. ממבט ראשון מאיר בנאי יכול להיות השכן ממול, הוא נראה כאילו כל אחד יכול להחליף את הפשטות והעממיות שהוא מציע. אבל כל התחושות האלו נעלמות כלא היו, בשניה שהוא פותח את הפה. 

אז למראהו החיצוני יש השפעה על איך ששיריו נתפסים אצל השומע? אני מעריכה שכן, אני בהחלט מאמינה שאדם הוא הרבה יותר ממה שמציגה חיצוניתו, אך המראה בחלט משפיע על איך שהסביבה תופסת את האדם. אם בנאי היה מתלבש בבגדים מחוייטים, צבעים עזים, הדפסים צעקניים, אני חושבת שהמוזיקה שיוצר היתה מקבלת תפנית אחרת,  בעלת זווית אחרת. וזהו הקסם בחיבור בין אופנה למוזיקה.

בנאי נקי, נקי מדאווין וממניירות, דבר שאני מאוד אוהבת באופנה, אך לטעמי הוא מתלבש פשוט מדי. הוא לקח את כל המראה החיצוני שלו לכיוון קצת מוזנח, לא יודעת אם בחסות הדת אך בעיני כן יש לה קשר, כמו לכל דבר אשר נותן השראה.



כיפה בוכרית, לא פרופורציונאלי למבנה ראשו.
בנאי חובש כיפה בוכרית גדולה, רמז לזרם של רבי נחמן, הכיפה רקומה וצבעונית, בעלת מראה אתני, קיים קונטרסט גדול בינה לבין הלבוש העכשווי. בנאי שלא אוהב פרסום, לא אחת מדבר על כך שלא היה רוצה להתבלט מדי, שלא יסתכלו עליו, הכיפה הבוכרית מאוד בולטת, בעיקר בגלל צבעיה וגודלה. היא לא מונחת על ראשו בצורה מחמיאה, או ששערותיו מוכנסות לתוכה ומדגישות את מצחו הגדול, או ששערותיו מונחות על מצחו ומדגישות את חוסר הפרופורציה בין הכיפה לשאר הראש. לבנאי מבנה פנים מרובע, עליו לשבור את המבנה.

בהופעות, משכיל מאיר להחליף את הכיפה בכובע פדורה או בכובע קסקט. אביזר שבהחלט יכול לשמש כתחליף לכיפה הבוכרית, לא רק בהופעות. עם הכובע פחות מתבלט, יותר משתלב בסביבה ועם זאת הכובע גם יכול לסמל את שייוכו לעולם הדתי.
מימין גובע פדורה מימין כובע קסקט, עושה את העבודה.
הכובע גם משייך את בנאי גם לקהילת המוזיקאים, כאילו עושה את ההפרדה. הכובע משווה לו מראה מסתורי, סקסי, וכן גם פשטות וביחד עם הזיפים יוצרים מראה מנצח. 

עוד דבר אחד שבנאי עושה נכון הוא לבוש במראה השכבות. מבנה גופו המלבני דורש התייחסות לאזור הכתפיים, אחת השיטות היותר טובות להדגיש את הכתפייים היא שכבות. חולצת טריקו ומעליה חולצה מכופתרת פתוחה, חולצה מכופתרת ומעליה ג'קט (לג'קט אפקט נוסף של הרחבת הכתפיים בעזרת ריפוד). 


מראה השכבות
מאחר ובנאי אינו גבר גבוה את האשליה של הגובה יכול ליצור בעזרת מתן דגש לצוואר ולבית החזה. מפתח צוואר וי עמוק, מפתח צוואר וי עגול ורחב יעשו את העבודה.
מפתח צוואר סגור מדי
בנאי כן מבין שעל מנת לטשטש את בטנו עליו ללבוש חולצות עם דוגמאות, כפסים לאורך וכמשבצות, אך אם היה מכניס את החולצה המכופתרת לתוך המכנסיים היה מטשטש אותה עוד יותר. ולא, זה לא תקף לחולצות טריקו שאמורות להגיע לקו החגורה, אם חולצת הטריקו ארוכה, סימן שהיא גדולה על הלובש אותה.

בנאי ורבים בתחומו מהנוף המקומי רחוקים למדי בכל העיסוק באופנה, שלחלקם מצטייר כמשהו שטחי או זניח, אך אופנה הולכת יד ביד עם המוזיקה ונותנת לה עוד נפח, עוד מבט, כזה שאולי המילים לא יכולות לתת, בעיקר כשיש שקט.

שלך בידידות,



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולאריים