איך להתלבש כמו... הומר סימפסון

היום לפני 28 שנה הם הגיחו לחיינו בתוכנית המערכונים של הבדרנית טרייסי אולמן. 1987, סרטון הלילה טוב של משפחת סימפסון  הניב עוד 47 סרטוני מערכונים. עם קצת שינויים קוסמטיים הדרך לספין אוף משלהם היתה קצרה ובשנת 1989, עלתה לאוויר סדרת הטלוויזיה המצליחה שעד היום נחשבת לסיטקום המשפחתי הכי נחשב בארצות הברית. היום הפוסט מוקדש לאבי המשפחה.

משפחת סימפסון אז והיום

איך להתלבש.... כמו הומר סימפסון.

הומר יוצא דופן בשגרה הפרברית. האמנם?

מה כבר ניתן ללמוד מדמות מצויירת? באופן מפתיע הוא אחת הדמויות הכי עגולות על המסך הקטן. הוא עבר כברת דרך התפתחותית וניתן לראות את השינוי הפנימי והחיצוני שלו על המסך. 

האבולוציה של הומר, משמאל לימין 1987 ,1989, 1990

הומר, הוא סטריאוטיפ מהלך על אנשי מעמד הפועלים האמריקאי: הוא פשוט, קירח, סובל מעודף משקל, לא מוכשר, מגושם, עצלן, שתיין כבד,אימפולסיבי ואף בעל נטייה להתקפי זעם, הוא לא כל כך נקי ולא מבריק במיוחד; נקודות פתיחה לא מושכות במיוחד, אך עם זאת, הוא ביסודו אדם הגון, נאמן ומסור למשפחתו. למרות שגרת הצווארון הכחול הפרברית של חייו, הוא יוצא דופן בסביבתו. באיך שהוא תופס את עצמו ואיך הסביבה תופסת אותו.

הוא אינו גבר נאה וגם לא רזה, אפילו די וולגרי, הוא לא התברך בשיער שופע (שתי שערות אם נודה על האמת) ואף חוטא בתסרוקת המלווה בריבית. הוא כל הזמן לובש את אותם הבגדים, חולצה לבנה ומכנסיים כחולים ולא ממש עושה רושם שאכפת לו. אז עם כל המגרעות החיצוניות הללו כיצד עדיין ניתן לקבל ממנו השראה אופנתית ואף לקחת ממנו דוגמא? 

הומר הבין מזמן שהדרך היחידה להיות מאושר עם עצמו היא לאמץ לחיקו את משמניו. הם חלק ממנו ואל לו להתבייש בהם. נושא את בטנו בגאווה ואף מטפח אותה (בירה כבר אמרתי?).  

נעים מאוד, שמי הומר ויש לי כרס בירה ואני גאה בה!

הוא אינו חושש לגבריותו ולהתנסות בסגנונות לבוש שונים תוך שהוא תמיד נאמן לעצמו ולחוק מספר אחד שלו בתחום הלבוש- נוחות מעל הכל.

הוא כלה יפה?

מדגמן גלבייה. משמאל לימין: "אני מחפש משהו רחב, אוורירי ונוח ליום הראשון בעבודה";"נמאס לי מכל הבדיחות הסטראוטיפיות שלכם!" בהמשך גם נשבע להוכיח לכולם כי יראה לעולם כי אנשים שמנים הם אינם עצלנים ואף עושה זאת כאשר מציל את ספרינגפילד מדליפה גרעינית.

הנוחות והנינוחות של הגבר העובד, ערכים שיש לאמץ ואף לחגוג 

להומר תלבושת אחידה חולצה לבנה קצרה עם צווארון בשעות הפנאי ותוספת של עניבה לעבודה בשילוב עם מכנסי ג'ינס כחולים. 

הומר מבין כי ללבוש יש השפעה על איך שהסביבה מתייחסת אל האדם, וכי אם להיות חריג בנוף, אז להיות חריג מבחירה ומתוך מודעות.

"Marge, I can't wear a pink shirt to work. Everybody wears white shirts. I'm not popular enough to be different!"

מארג' אני לא יכול ללבוש חולצה ורודה לעבודה, כולם לובשים לבן. אני לא פופולרי מספיק כדי להיות שונה.

הוא אף יודע להתאים את לבושו לאירועים רשמיים ורשמיים פחות, דבר שאני לא יכולה לומר על הרבה גברים שאני מכירה .

מימין לשמאל, חליפה בגוונים של כחול, כפתור אחד שינוי עניבה, טוקסידו שני כפתורים- חבל שמכופתרים יחד עם עניבת פרפר, מעיל קז'ואלי ירוק שמשלים את גוון עורו הצהבהב, ג'קט ספורט טוויד כתום מעל התלבושת האחידה ווסט עבודה מעל התלבושת האחידה

הומר מודע לעצמו, הוא מודע למימדיו ולחסרונותיו, אך עם כל אלה הוא מרגיש בנוח ואינו חושש להציג את עצמו לראווה הן בהתנהגותו והן בלבושו או במערומיו. וזה משהו שהייתי ממליצה לכולם- להיות מודעים ולהרגיש בנוח.

שלך בידידות,