יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אינספור סיפורים כבר סופרו וכנראה שעוד אינספור סיפורים יסופרו, על שנספו ועל שניצלו. על פני השטח, התעסקות בבגדים יכול להיחשב כדבר שיטחי, אך לא פעם אני רואה את הכוח שהם מעניקים ללובש אותם. הפוסט היום מוקדש לניצול שואה, אשר חווה על בשרו את כוחו של בגד. זהו סיפורו המדהים של מרטין גרינפלד. מנהרת הזמן במלחמת העולם השנייה.
מרטין גרינפלד, 87, הוא החייט הכי ידוע בארצות הברית והבעלים של מותג החליפות הידוע והאריסטוקרטי של ארצות הברית "Greenfield Clothiers". חליפות מחויטות בעבודת יד. כולם עברו תחת סרט המדידה שלו. הוא השאיר פתקים עם עצות בחליפות של אייזנהאואר, תפר חזייה חסינת כדורים לג׳ראלד פורד, חיטט בארון הפרטי של קלינטון ומנע מהבנות של אובמה ללעוג לו. זהו סיפור מסע של ניצול שואה שאסף את השברים, ובנה עבורו ועבור משפחתו עתיד חדש וחיים מלאי הצלחה.
1944, מקסימילאין גרונפלד (כך נקרא אז), היה נער מאוד שובב, ועל כן, נשלח על ידי אביו לחיות עם קרובי משפחה בבודפשט. מקסימילאין, הנער המתבגר, החליט לחמוק מבית קרוביו והלך לחפש עבודה, אותה מצא במוסך כמכונאי. המוסך הממוקם במרכזו של בית בושת, שם השכיר הנער חדר ותיקן את מכוניות המוסד. לאחר זמן מה הגיע האב לבקר את בנו ולבדוק כיצד התאקלם בבית קרוביו, אך לתדהמתו גילה כי כל הזמן שחשב שבנו בבית קרוביו, זה שיקר לו ובילה את זמנו בחברת זונות. הגילוי המרעיש קרה כאשר הובהל לאסוף את בנו מבית חולים מאחר וזה קיבל כוויה בידו, בעת ביצוע תפקידו כמכונאי. האב המאוכזב אסף את מרטין חזרה עמו לעיירה פאבלובו שבצ'כוסלובקיה, על מנת לתכנן את בר המצווה של הנער שמעולם לא נחגג מאחר ושהה בבודפשט והנער בן 15.
כמה ימים עברו מאז שהחזיר האב את הבן הביתה והיחסים בין השניים עדיין מתוחים. את תכנוני הבר מצווה קטעו הגרמנים כאשר פשטו על בתי היהודים בעיירה, גם על בית משפחת גרונפלד. העמיסו אותם על קרונות בקר ופרקו באושוויץ. אחיו בן החמש, אביו והוא, הופרדו משתי אחיותיו ואימו, אותם לא ראה עוד. בזמן רישום האסירים במחנה הריכוז, הפקיד הנאצי שאל האם יש למישהו ניסיון בסחר ואביו של מרטין עדיין פגוע ממעשה בנו הבין כי יש באפשרות בנו לנצל את הידע שרכש. והצהיר כי האסיר A4406 הוא מכונאי מוכשר ביותר, כך הועבר גרונפלד למחנה בתור "בונה". אביו במעשה זה ציווה לו את החיים ואף השאיר אחריו צוואה בת משפט "המשך לחיות ללא ייסורי מצפון, הקם משפחה ובכך תשמור על זיכרנו״. שני חיילים ניתקו אותו מאביו ויותר לא ראה אותו ואת אחיו.
תפקידו של הנער במחנה היה לכבס ביד את בגדי השומרים. גרינפלד מספר כי מאחר והיתה להם עוזרת בבית ילדותו, לא ידע בכלל כיצד לכבס והוא למד בדרך הקשה. הוא מספר כי יום אחד כאשר עבד במכבסה והבריש את חולצת איש האס־אס, הוא הבריש במרץ עד שקרע את צווארונה. הוא אינו זוכר את מילות הזעם של הקלגס, רק את אלתו. לאחר שכתש את גבו, השליך בפניו את החולצה הפגומה והלך. אסיר אחר אסף אותו ולימד אותו לתפור את החולצה, זה היה שיעור החייטות הראשון בחייו, הוא תיקן את החולצה ולבש אותה מתחת למדי הפסים. מאותו יום הלאה, יחס האס־אס כלפיו היה פחות חייתי. הוא יכל להתגנב למסדרונות בית החולים שם יכל לגנוב אוכל ולהשביע את רעבו. פתאום הוא היה ל״מישהו״. מישהו שאין הורגים. הרי אחד משלהם "תרם" לו את חולצתו. גרינפילד הנבון יצר לעצמו מלתחה נוספת כאשר השחית עוד 3 חולצות מדים של חיילי אס אס. "מהיום ההוא למדתי שבגדים הם כוח", אומר מרטין גרינפילד, "לא רק עושים את האדם, גם מצילים את חייו".
ינואר 1945, נשמעו רעשי מלחמה מחוץ למחנה, האסירים הובהלו מחוץ למחנה והחלו בצעדה. איש גסטאפו כפה על גרינפלד לסחוב לו את תיק הגב שלו, והנער החכם הצליח להגניב מתוך התיק קצת ויטמינים, לחם וסלמי אותם חילק בין חבריו והספיק להשליך את התחמושת שלו. איש הגאסטפו חיפש את הנער החצוף שגנב ממנו, אך חבריו עזרו לו להתחבא בתוך תעלת שלג והוא שרד שם, בין היתר בגלל עוד 4 שכבות המדים שלבש תחת מדי האסיר. הצעדה המשיכה בלעדיו, כשיצא נתפס והועבר לבוכנוואלד בגרמניה.
בוקר אחד יצא לווימאר הסמוכה כדי לתקן נזקי הפצצות של בעלות הברית. האסירים עצרו בבית ראש העיר, בחצר היתה מכונית מרצדס שחורה ונוצצת. בבית ראש העיר תיקנו נזקים במרתף הבית. מרטין גילה כלוב עם שני ארנבים תחת ההריסות. שם מצא עלה חסה מרקיב וגזר לח, אותם החל לאכול בתאווה. פתאום הגיחה אשת ראש העיר ששאגה עליו כי הוא גונב את האוכל של הארנבים שלה. הוא ניסה להסביר כי שלף אותם מבין ההריסות, אך היא המשיכה בשאגותיה ״חיה שכמותך״. אלתו של חייל המשמר לא איחרה להגיע ופערה ערוצי דם בגבו. כשראשו התערפל עוד הספיק להבטיח לעצמו: כי ינקום רגע זה וכי עוד יחזור להרוג את אותה אשה אשר הפגינה כל כך הרבה אכזריות כלפיו. מטרה מפוקפקת שהחזיקה אותו בחיים ועזרה לו לשרוד.
11 באפריל 1945 בשעה 11:00 שמע את קולם המתוק של טנקי הגנרל פאטון. למחרת, 12 באפריל 1945, ראה את הגנרל אייזנהאואר, המפקד העליון של צבא הפלישה וקליינט לעתיד. הוא חופשי. כעבור יום, נאמן לשבועתו לנקום, הלך לבית ראש העיר .את אשת ראש העיר מצא אוחזת בתינוקה ומתחננת על חייה. מרטין מספר כי ראה בעיני רוחו את אמו מחזיקה את אחיו הקטן, וכי לא רצה להפוך למנגלה, מעשה של חמלה ואנושיות, שעזר לו להשתקם. הנער לקח את המרצדס השחורה שלה ויצא לסיבוב ניצחון. המון שנים אחר כך שמע שהתאבדה ושמח שלא הוא נטל את חייה.
 |
| מרטין גרינפלד |
1944, מקסימילאין גרונפלד (כך נקרא אז), היה נער מאוד שובב, ועל כן, נשלח על ידי אביו לחיות עם קרובי משפחה בבודפשט. מקסימילאין, הנער המתבגר, החליט לחמוק מבית קרוביו והלך לחפש עבודה, אותה מצא במוסך כמכונאי. המוסך הממוקם במרכזו של בית בושת, שם השכיר הנער חדר ותיקן את מכוניות המוסד. לאחר זמן מה הגיע האב לבקר את בנו ולבדוק כיצד התאקלם בבית קרוביו, אך לתדהמתו גילה כי כל הזמן שחשב שבנו בבית קרוביו, זה שיקר לו ובילה את זמנו בחברת זונות. הגילוי המרעיש קרה כאשר הובהל לאסוף את בנו מבית חולים מאחר וזה קיבל כוויה בידו, בעת ביצוע תפקידו כמכונאי. האב המאוכזב אסף את מרטין חזרה עמו לעיירה פאבלובו שבצ'כוסלובקיה, על מנת לתכנן את בר המצווה של הנער שמעולם לא נחגג מאחר ושהה בבודפשט והנער בן 15.
 |
| תמונה משפחתית, תחילת שנות ה 30. מרטין באמצע. אחיותיו, אחיו (שעוד לא נולד בעת צילום התמונה) והוריו לא שרדו. |
תפקידו של הנער במחנה היה לכבס ביד את בגדי השומרים. גרינפלד מספר כי מאחר והיתה להם עוזרת בבית ילדותו, לא ידע בכלל כיצד לכבס והוא למד בדרך הקשה. הוא מספר כי יום אחד כאשר עבד במכבסה והבריש את חולצת איש האס־אס, הוא הבריש במרץ עד שקרע את צווארונה. הוא אינו זוכר את מילות הזעם של הקלגס, רק את אלתו. לאחר שכתש את גבו, השליך בפניו את החולצה הפגומה והלך. אסיר אחר אסף אותו ולימד אותו לתפור את החולצה, זה היה שיעור החייטות הראשון בחייו, הוא תיקן את החולצה ולבש אותה מתחת למדי הפסים. מאותו יום הלאה, יחס האס־אס כלפיו היה פחות חייתי. הוא יכל להתגנב למסדרונות בית החולים שם יכל לגנוב אוכל ולהשביע את רעבו. פתאום הוא היה ל״מישהו״. מישהו שאין הורגים. הרי אחד משלהם "תרם" לו את חולצתו. גרינפילד הנבון יצר לעצמו מלתחה נוספת כאשר השחית עוד 3 חולצות מדים של חיילי אס אס. "מהיום ההוא למדתי שבגדים הם כוח", אומר מרטין גרינפילד, "לא רק עושים את האדם, גם מצילים את חייו".
ינואר 1945, נשמעו רעשי מלחמה מחוץ למחנה, האסירים הובהלו מחוץ למחנה והחלו בצעדה. איש גסטאפו כפה על גרינפלד לסחוב לו את תיק הגב שלו, והנער החכם הצליח להגניב מתוך התיק קצת ויטמינים, לחם וסלמי אותם חילק בין חבריו והספיק להשליך את התחמושת שלו. איש הגאסטפו חיפש את הנער החצוף שגנב ממנו, אך חבריו עזרו לו להתחבא בתוך תעלת שלג והוא שרד שם, בין היתר בגלל עוד 4 שכבות המדים שלבש תחת מדי האסיר. הצעדה המשיכה בלעדיו, כשיצא נתפס והועבר לבוכנוואלד בגרמניה.
בוקר אחד יצא לווימאר הסמוכה כדי לתקן נזקי הפצצות של בעלות הברית. האסירים עצרו בבית ראש העיר, בחצר היתה מכונית מרצדס שחורה ונוצצת. בבית ראש העיר תיקנו נזקים במרתף הבית. מרטין גילה כלוב עם שני ארנבים תחת ההריסות. שם מצא עלה חסה מרקיב וגזר לח, אותם החל לאכול בתאווה. פתאום הגיחה אשת ראש העיר ששאגה עליו כי הוא גונב את האוכל של הארנבים שלה. הוא ניסה להסביר כי שלף אותם מבין ההריסות, אך היא המשיכה בשאגותיה ״חיה שכמותך״. אלתו של חייל המשמר לא איחרה להגיע ופערה ערוצי דם בגבו. כשראשו התערפל עוד הספיק להבטיח לעצמו: כי ינקום רגע זה וכי עוד יחזור להרוג את אותה אשה אשר הפגינה כל כך הרבה אכזריות כלפיו. מטרה מפוקפקת שהחזיקה אותו בחיים ועזרה לו לשרוד.
11 באפריל 1945 בשעה 11:00 שמע את קולם המתוק של טנקי הגנרל פאטון. למחרת, 12 באפריל 1945, ראה את הגנרל אייזנהאואר, המפקד העליון של צבא הפלישה וקליינט לעתיד. הוא חופשי. כעבור יום, נאמן לשבועתו לנקום, הלך לבית ראש העיר .את אשת ראש העיר מצא אוחזת בתינוקה ומתחננת על חייה. מרטין מספר כי ראה בעיני רוחו את אמו מחזיקה את אחיו הקטן, וכי לא רצה להפוך למנגלה, מעשה של חמלה ואנושיות, שעזר לו להשתקם. הנער לקח את המרצדס השחורה שלה ויצא לסיבוב ניצחון. המון שנים אחר כך שמע שהתאבדה ושמח שלא הוא נטל את חייה.
 |
| 1946, מרטין גרינפלד (במרכז) במחנה פליטים בווסבורג גרמניה, זמן קצר לפני שהיגר לארה"ב |
מרטין עזב את בוכנוואלד עם בנות הברית. בשיחרורו הגיע למחסנים גרמניים שם הוא מצא גלילים של אריגי צמר אנגלי, ביקש רשות וחתך לעצמו ארבעה חתיכות גדולות, אותן נשא עמו לפראג. כמו אנשים רבים מרטין גרינפלד הזמין חליפה חדשה כשחייו החלו להשתנות. את ההזמנה הזו עשה מיד לאחר שחרורו ממחנה הריכוז. שתי חתיכות לטובת החליפה ושתיים כתשלום בעבורה.
1946, מרטין מקבל מכתב מבולטימור אשר משנה את חייו. השולח, אירווינג ברגר, דודו מצד אמו המנוחה. הוא מעולם לא שמע עליו, אך הדוד לוחץ עליו לבוא לארצות הברית. גרינפילד נענה בחיוב. הוא המשפחה האחרונה שנותרה בחיים. ספטמבר 1947 יצא על הספינה ״ארני פייל״ מברמרהאפן לניו יורק. בכניסתו לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות הוא חש שכיהודי הוא נולד מחדש, צעיר, חזק ומשתוקק. מוכן לטרוף את העולם החדש. דודו רכש לו חליפת GGG- בית המלאכה של האחים וויליאם, מני ומוריס גולדמן אשר בזמנו נחשבו למותג החייטות הכי נחשק. עם החליפה הגיע לראיונות עבודה, ללא ידיעת השפה האנגלית. אך לגרינפילד היה ברור שהחליפה המשובחת תדבר בשמו.
מקסימיליאן גרונפלד שינה את שמו למרטין גרינפילד והתקבל לעבודה ב-GGG בזכות אותה התנסות אכזרית באושוויץ. הוא התחיל מלמטה. למד את כל מקצועות החייטות. בחירת הבדים, גזירה, תפירת כיסים פנימיים, תפירת כיסים חיצוניים, גיהוץ. חייו במחנות לימדו אותו שככל שאתה יודע יותר, אתה שורד יותר. האחים גולדמן לקחו אותו תחת חסותם ואט אט מתפקידים זוטרים הפך לחייט שהוצמד לכל הלקוחות החשובים ביותר. אנשי קולנוע, שחקנים אתלטיים ופוליטיקאים ביניהם אדוארד ג' רובינסון, סמי דיוויס הבן, גלן פורד, לנה טרנר, מרטין סקורסזה ואדי קנטור.
באמצע שנות ה- 70, בעקבות קשיים כלכליים כשאר העסקים בברוקלין, החליטו האחים גולדמן לסגור. 30 שנה עבד אצלם גרינפילד והחליט לקנות את העסק מהם. הוא לווה כסף בריבית גבוהה מהבנק ופתח מחדש את העסק, לצד לקוחות מפורסמים שנשארו נאמנים לחייט, הוא ייצר לפירמות אחרות ואחר פתח את המותג על שמו.
גרינפילד לא מדבר על לקוחותיו בפומבי עד אשר הם מציינים כי הוא ייצר להם את חליפתו, כיום בין לקוחותיו ניתן למצוא את השמות הכי גדולים בעולם, החל מנשיאי ארצות הברית- אייזנהאור, קלינטון, אובמה, מזכיר המדינה לשעבר ומשפחתו- קולין פאוול, ראש העיר לשעבר של ניו יורק- מארק בלומברג, שחקנים כפול ניומן, ג'יימס ספיידר לסדרה הרשימה השחורה (מרטין אף הבליח בעונה הראשונה כחייט של רדינגטון), סטיב בושמי, שחקן הכדורסל קווין דוראנט ועוד.
המפעל של גרינפילד במרוץ השנים, חווה קשיים כלכליים רבים, אך מרטין תמיד התעקש לא לסגור ולא להעתיק את המפעל או את הייצור למקום אחר. הוא דוגל במלאכת חייטות כשל פעם, עם עובדים מברוקלין, קשיי יום ומהגרים בעצמם כפי שהוא היה. שני בניו הפכו לשותפיו והם עובדים יחד עמו בעסק המשפחתי.
 |
| 1947, מתוך קטלוג המותג GGG |
באמצע שנות ה- 70, בעקבות קשיים כלכליים כשאר העסקים בברוקלין, החליטו האחים גולדמן לסגור. 30 שנה עבד אצלם גרינפילד והחליט לקנות את העסק מהם. הוא לווה כסף בריבית גבוהה מהבנק ופתח מחדש את העסק, לצד לקוחות מפורסמים שנשארו נאמנים לחייט, הוא ייצר לפירמות אחרות ואחר פתח את המותג על שמו.
גרינפילד לא מדבר על לקוחותיו בפומבי עד אשר הם מציינים כי הוא ייצר להם את חליפתו, כיום בין לקוחותיו ניתן למצוא את השמות הכי גדולים בעולם, החל מנשיאי ארצות הברית- אייזנהאור, קלינטון, אובמה, מזכיר המדינה לשעבר ומשפחתו- קולין פאוול, ראש העיר לשעבר של ניו יורק- מארק בלומברג, שחקנים כפול ניומן, ג'יימס ספיידר לסדרה הרשימה השחורה (מרטין אף הבליח בעונה הראשונה כחייט של רדינגטון), סטיב בושמי, שחקן הכדורסל קווין דוראנט ועוד.
 |
| קיר הלקוחות של גרינפילד משמאל פול ניומן |
 |
| מתוך הרשימה השחורה, עונה ראשונה פרק 7. סט הצילומים במפעל של מרטין. ג'יימס ספיידר ומרטין גרינפלד |
 |
| פברואר 2015, קווין דוראנט בחליפה של גרינפילד על שער GQ |
 |
| מימין סטיב בושמי יחד עם גרינפילד |
 |
| גרינפילד ובניו ג'יי 56 וטוד 54, במפעל, וויליאמסבורג ברוקלין |
פוליטיקה היא השואו ביזנס של המכוערים. קובע מרטין. מאז ימיו ב-GGG, עשה הכל כדי שהפוליטיקאים לא ייראו כגיבן מנוטרדאם. הראשון שלו היה הנשיא אייזנהאואר. זה שנתן לו חיים חדשים בבוכנוואלד. גרינפילד החליט שיגמול ל״אייק״ לא רק בחליפה מוקפדת, אלא גם בעצה טובה בעת משבר סואץ (אוקטובר 1956), הטמין פתק בבגד שתפר לו, כתב: ״אדוני הנשיא, עשה טובה לי ולך ושלח את שר החוץ (ג'ון פוסטר דאלס) לשבוע חופש. המלחמה תסתיים בלי שאף אמריקאי ימות והתעלה תהיה פתוחה לכל. אני אומנם יהודי, אבל ליהדותי אין קשר לעצה שאני נותן לך״. את הפתק הטמין בחמישה כיסים ליתר בטחון. אחד מעוזריו סיפר לו שפעם אמר לו הנשיא: 'יש איזה חייט מברוקלין שמנסה ללמד אותי איך לנהל את מדיניות החוץ'.
על אף הפתק ב-1974, ביקש הבית הלבן חליפה עבודת יד עבור הנשיא הנכנס ג'ראלד פורד. אז, עדיין כעובד של GGG, גרינפילד אחז במחט והתבקש על ידי אנשי הרשות החשאית לתפור דיסקיות מתכת בחזיית חליפת שלושת החלקים כדי להפוך אותה לחסינת כדורים. פורד שרד שני ניסיונות התנקשות, אך מעולם לא לבש את החזייה חסינת הכדורים שגרינפילד תפר למענו.
 |
| 1993, גרינפילד וקלינטון. עד היום תופר לו חליפות |
1993, דונה קארן הלבישה את הגברת הראשונה, והמליצה לה על גרינפילד בשביל הנשיא. ביל קלינטון הוא הנשיא הראשון שמרטין מדד בבית הלבן. חוייה שנחקקה בזכרונו מאחר ובאותו בוקר התרסק מטוס צבאי והנשיא התעכב שעות. גרינפילד בלי בושה הל לנבור בארונו של הנשיא על מנת להבין את סגנונו. לתדהמתו גילה חליפות קצרות מעור וחליפות ספורט- גרדרובה מגוחכת לכשעצמה ובטח לנשיא ארצות הברית. לבסוף קלינטון הגיע וחשף בפניו את בגדיו. מרטין התאפק שלא לפרוץ בצחוק. "הגיע הזמן לבנות לך גרדרובה נשיאותית, ואני ניגש מיד למלאכה, אעניק לך נוחות בסגנון דונה קארן, אבל עם מראה נשיאותי" כחצי שעה נדרשה ל־27 המדידות ההכרחיות וקלינטון החווה: "לא ידעתי שמדידות אורכות כל כך הרבה זמן". אחר כך הוסיף: "מה הסיפור הזה עם הפתקים ששתלת בכיסיו של אייזנהאואר?". מרטין חזר באוזני הנשיא על אותו הסיפור, וקלינטון צחק שוב ואמר:"אם תרצה פעם לומר לי משהו, אתה לא צריך להשתמש בפתקים. הנה מספר הפקס שלי". גרינפילד ישתמש במספר הזה כמה פעמים. בעיקר כדי ללמד את הנשיא איך לקשור עניבה ואיך להתנהל עם חליפת טוקסידו.
 |
| גרינפילד ובניו בבית הלבן עם אובמה |
גרינפילד תפר כל חליפה שלבש הנשיא אובמה מאז פברואר 2011. אבל הכל התחיל ארבעה חודשים קודם לכן. מישל אובמה חיפשה חייט ראוי לבעלה, ויועץ האופנה שלה המליץ על גרינפילד. אלא שלבית הלבן היה תנאי אחד: שהחייט מברוקלין לא יגיע למדוד את מנהיג העולם בבית הלבן. במקום זה, כך הציעו, יעתיק גרינפילד את אחת החליפות של הנשיא. גרינפילד רתח. "תענה לבית הלבן", ציווה על בנו ג׳יי, "שמרטין גרינפילד לא מעתיק חליפה של אף אחד. להפך. כולם מעתיקים ממרטין גרינפילד". ג׳יי, תמיד דיפלומט, ריכך את הנוסח והתשובה נחתה ב־2 בנובמבר 2010: "הנשיא ישמח לקבל את מיסטר גרינפילד ובניו במעונו". הם נפגשו לראשונה במשרדו הפרטי של הנשיא בקומה השלישית. אובמה הראה לו חליפה איטלקית ואמר: "כזאת אני רוצה". גרינפילד השיב: "לא תקבל כזאת, אלא אחת הרבה יותר טובה". לכבודה פיתח חוטי תפירה בגוונים מיוחדים של אדום, כחול ולבן. הוא מסר את העבודה כעבור כמה חודשים, והעוזרים דיווחו: "הבוס אוהב אותה". עד כדי כך שהזמין עוד אחת שלבש בביקור בארמון בקינגהאם. אחר כך הזמין עוד ארבע. הפגישות הולידו אינטימיות מסוימת בין הנשיא לחייטו. "בנותי, סאשה ומליה צוחקות על מכנסי החליפה שלי", התלונן, "לדעתן, הקפלים שלאורכם מזקינים אותי. אפשר לעשות משהו?". גרינפילד צייד את הנשיא במכנסיים אופנתיים ללא קפלים.
 |
| חליפה טובה עושה את כל ההבדל |
מרטין למד על בשרו כי לבגד יש כוח ויכולת לספר סיפור. הוא ממליץ לכל גבר שברשותו יהיו שתי חליפות. אחת אפורה והשנייה בכחול נייבי. איתם, הוא מסביר, ניתן לעשות הכל. להחליף את החולצה והעניבה ולשחק בין הצבעים של הג'קט ושל המכנסיים. חליפה טובה עושה את כל ההבדל.
את בר המצווה לבסוף חגג בגיל 80. "שרדתי", אמר בדרשתו, "בגלל שאלוהים רצה שאשרוד ואולי הייתי פשוט בר מזל". כששב למקומו יישר את חליפת הפסים האפורה, היטיב את עניבת התכלת והבין שלפעמים החיים גדולים מכל מידה של בן אנוש.
לזכור ולא לשכוח,
שלך בידידות,
את בר המצווה לבסוף חגג בגיל 80. "שרדתי", אמר בדרשתו, "בגלל שאלוהים רצה שאשרוד ואולי הייתי פשוט בר מזל". כששב למקומו יישר את חליפת הפסים האפורה, היטיב את עניבת התכלת והבין שלפעמים החיים גדולים מכל מידה של בן אנוש.
לזכור ולא לשכוח,
שלך בידידות,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה