יום חמישי, 26 במרץ 2015

מנהרת הזמן עם.... המפיק סם שפיגל

ביום שלישי האחרון, ציין בית הספר לטלוויזיה וקולנוע על שם סם שפיגל, 25 שנה להיווסדו. סם שפיגל הוא לא רק שם בית הספר שלמדתי בו, אלא גם איש בעל מורשת קולנועית מפוארת. 

מנהרת הזמן עם המפיק סם שפיגל.


כריכת הביוגרפיה של סם שפיגל מאת נטשה פרסטר קאבסוני
שפיגל נחשב לאחד המפיקים הגדולים בהיסטוריה של הקולנוע האמריקני. הוא נולד בשנת 1901 למשפחה רבנית-ציונית. בשנת 1920 עלה ארצה בעלייה השלישית. הוא עבד בכבישים עם גדוד העבודה והשתתף ביסוד קיבוץ רמת יוחנן, שם פגש שפיגל את אשתו הראשונה והקים עמה משפחה בירושלים להם נולדה בת. לאחר שבע שנים, נטש את משפחתו והיגר לארה"ב. באותה שנה נעצר בלוס אנג'לס על הגירתו הבלתי חוקית ועל נתינת צ'קים ללא כיסוי. וגורש לפולין. בשנות ה-30 המוקדמות של המאה ה-20, פעל בברלין כראש סניף אולפני יוניברסל והתמחה בשיווק ובהפצה של סרטי האולפנים. ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עזב את גרמניה והחל בקריירה של מפיק עצמאי, תחילה בווינה, פראג ופריז. בשנת 1939 היגר שוב בצורה לא חוקית לארה"ב דרך מקסיקו והגיע ללוס אנג'לס. בשנת 1941 החל לעבוד כמפיק תחת השם הבדוי S.P.Eagle. והפך לסנסציה בתחומו. 


הוא זכה בשלושה פרסי אוסקר כמפיק יחיד על סרטיו "חופי הכרך"(1954), "הגשר על נהר קוואי" (1957) ו"לורנס איש ערב" (1962). כמו כן, זכה באוסקר היוקרתי על מפעל חייו. הוא מזוהה בשותפותו האמנותית והעסקית עם הבמאי ג'ון יוסטון ("המלכה האפריקנית", 1951) ושותפות הדרך ארוכת השנים עם הבמאי האנגלי דייוויד לין ("הגשר על נהר קוואי" ו"לורנס איש ערב"). הוא עבד עם גדולי הבמאים, התסריטאים והשחקנים של הוליווד, ובהם אורסון וולס, איליה קאזאן, מרלון ברנדו, האמפרי בוגרט, קתרין הפבורן, הרולד פינטר, באד שולברג, ג'ק ניקולסון, רוברט רדפורד, רוברט דה נירו, פיטר אוטול, ארתור פן וז'אן מורו.

סם שפיגל לא היה גבר נאה, אך היה בעל נוכחות מרשימה. במשקל של 90 קילו ובגובה של 1.75 שפיגל הציג חזות מדושנת ונהנתנית. היה מוקף בנשים יפות וצעירות, אירח מסיבות ראווה בביתו ולבש את החליפות היקרות ביותר. כולם רצו להיות בחברתו. אווז הזהב של אולפני קולומביה.

במבנה אליפסה יחד עם מבנה המשולש, כל כובד משקלו מרוכז בבטנו ובאזור האגן. עם מראה של כתפיים שמוטות, על שפיגל היה ללבוש בגדים המרחיבים את אזור הכתפיים, על מנת לאזן את המראה הכפוף. בגדים כמו בלייזרים ומעילים מחוייטים בעלי ריפוד באזור הכתפיים. 

על הסט של הסרט חופי הכרך עם מרלון ברנדו מימין. שפיגל לבוש במעיל מחוייט ארוך ועניבה רחבה.
טשטוש גודלה של הבטן נעשה על ידי עניבות רחבות ופרופורציונליות ביחס לבטנו, יחד עם צבעים כהים. בעזרת דש המקטורן, הרחב גם הוא מסאטן, נוצר מפתח וי ארוך אשר גורם למתבונן בשפיגל להתמקד בכתפיו ולא בבטנו. חגורת הבטן הרחבה והכהה אשר נחה לה על האזור הרחב שלו עזרה לאשליית הבטן הצרה יותר.
1958, אוסקר על הסרט הגשר על נהר הקוואי טוקסידו עם חגורת בטן רחבה
לשפיגל היה אקססוריז קבוע, המקטרת או הסיגר, אביזר אופנתי בתקופתו אשר העיד על עושרו.
שפיגל והמקטרת

שפיגל והסיגר

שפיגל לא חשש ממבנה גופו, ההפך הוא הנכון. משקלו הוסיף לחזותו הנהנתנית והמדושנת. לכן לא חשש מצבעים בהירים.
חליפות בהירות
על הסטים של סרטיו התלבש בבגדי פשתן ומשי ואף לא חשש להציג את גופו לראווה.

על הסטים של סרטיו
בשנותיו האחרונות חזר לשורשיו היהודיים והציוניים. הוא הקפיד להיפגש מדי שבוע עם רב, והוריש בצוואתו חלק ניכר מהונו לעיר ירושלים. 
בגיל שיבתו לא עוד בחזות הגבר הנהנתן אלא במראה הסבא החביב עם הכרס הגדולה, ומכנס בגזרה גבוהה המכסה את בטנו. עניבות רחבות בפרופורציות הנכונות לגודלו.


בשנותיו האחרונות
כשנפטר, ב־1985, השאיר אחריו צוואה אחת, שבה הוריש סכומים נכבדים לעיר ירושלים וביקש להקים בה בית ספר לקולנוע על שמו - שימומן מהתמלוגים על סרטו זוכה האוסקר, "לורנס איש ערב".



 שלך בידידות,

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולאריים