בתחילת השבוע לפני 19 שנה, נורה למוות כחלק ממלחמת כנופיות.
הוא היה בן 25 במותו, אך זכה לתהילה וכבוד בקהילת המוזיקה. הוא הוכתר כראפר הכי
טוב בחייו וגם לאחר מותו. הוא נכנס להיכל התהילה של MTV ו VH1. אחד מגדולי הראפרים של אמריקה.
טופאק נולד לפנתרים השחורים של ארה"ב - אמו הייתה פעילה בפנתרים השחורים שנלחמו בשנות ה-60 על זכויות האזרח בצורה מיליטנטית. כמו חבריו הוא הצטרף בגיל צעיר לכנופיה (ה"קריפס"), סחר בסמים וכלי נשק והיה מעורב בקרבות ירי שונים, באחד מהם ירי על קצין משטרה לשעבר ואחיו שהעליבו אותו. שנתיים לפני שנרצח הוא נורה חמש פעמים ונפצע קשה, זאת בזמן שהוא מנהל משפט יחד עם ראפר אחר, רנדי סטארץ ווקר, משפט על אונס. שאקור שרד את הירי והשתקם בדיוק בזמן לריצוי העונש על האונס, הוא חשד שהראפרים נאטוריוס ביג ושון קומבס (פאף דאדי) היו אחראים לירי ואף הוציא על כך שיר בו הוא מקלל את השניים. בזמן שריצה את עונשו נרצח חברו לכנופיה ולפשע האונס, הראפר סטארץ. בספטמבר 1996, 20 דקות אחרי שצולם על ידי צלם פפראצי, נורה צרור מנשק אוטומטי לעברו, מספר דקות אחר כך הוא נפטר. הרוצח מעולם לא נתפס אך הרוב מעריכים כי כנופית ה"בלדס" אחראים לרצח, זאת למרות שהיו גם כאלה שהאשימו את חברו לכנופיה, שצמח יחד אתו, נוטוריוס B.I.G (בגלל אותו שיר ידוע). הוא השאיר אחריו מורשת מכובדת; בטרם מותו מכר טופאק שאקור 6 אלבומים שזכו בפרסים הגדולים ביותר ונמכרו בעשרות מיליוני עותקים, בנוסף השתתף שאקור במספר סרטים ובהופעות אורח בטלויזיה. לאחר מותו הוציאה חברת התקליטים שלו עוד 15 אלבומים, בהם השיר המוכר ביותר היה Changes. היה פעיל חברתית. בעל דעות נחרצות בנושא מאבק הזכויות לשחורים, הוא דיבר רבות על כך בשיריו ודרך המוזיקה ניסה להעביר
לעולם תמונה בחייו של גבר שחור במציאות החיים
בגטו, על האלימות והסמים שבהם. הוא גם קרא באופן פומבי לכנופיות לאמץ קוד אתי שפוסל, בין היתר, פגיעה בחפים מפשע ומכירת סמים לילדים. כמו כן העביר חלק
מההכנסות מהופעותיו לקהילות שחורות עניות. אור הזרקורים היום יופנה אל התופעה שטופאק היה חלק ממנה.
מנהרת הזמן עם... טופאק שאקור, אופנת הגאנגסטא ראפ.
אמצע שנות התשעים. אמנות הראפ צוברת תאוצה. מלחמות ראפ בין כנופיות. מילים ששורטות, פוצעות, מנסות לשנות ולהציג עולם, עני, אלים, חייתי. אתה מתלבש פשוט, בצורה שדרכה אפשר לדעת לאיזו כנופיה אתה שייך. טופאק השתייך לכנופיית הקריפס, אשר צבעה הוא כחול. על כן הרבה ללבוש בגדי ג'ינס, ג'קטים רחבים, אוברולים, מכנסיים. הכל תופס, כל עוד זה כחול.
 | |
|
אך למעט הצבע הכחול, לאופנת הגאנגסטא יש כמה מאפיינים. כמה שיותר רחב יותר טוב. כמה שיותר זרוק יותר טוב. ג'ינס, אוברולים, ג'קטי או מחוכי עור, כובע או בנדנה על הראש והמון המון תכשיטים ואביזרים. שאקור אהב זהב, והתהדר בו, היה לו נזם באף ואחד הפריטים שכמעט ולא נראה בלעדיהם היה הבנדנה על הראש.
 |
| בנדנה ונזם |
טופאק כגאנסטא אמיתי היה הולך עם בגדים רחבים וספוטיביים (כמו חולצות פוטבול וכובעים הפוכים), הוא אהב לחשוף את פלג גופו העליון ואת כתובות הקעקע אשר עיטרו את חזהו. בעיקר כתובת הקעקע THUG LIFE, עם מכנס רחב שכמעט נופל מהפלג התחתון מבצבץ לו נתח גדול של תחתוני בוקסר רחבים גם כן.
 |
| חולצת פוטבול, קעקועים, בוקסר ותכשיטים |
עור, בשלל צבעים וגזרות. רחב, תמוד, ארוך קצר. מעל חולצה מכופתרת או טריקו. כל דבר שבעזרתו אתה נראה יותר מסוכן.
אך לטופאק היו גם צדדים רכים יותר באם זה בצבע הלבן שאותו לא פחד ללבוש במלואו ולתת לו את כל הדרו או שאולי בטוקסידו של שלושה חלקים. הכל תלוי במקום ובמעמד. כי גם לגאגנסטא יש גבולות. טקס מכובד דורש לבוש מכובד.
אם אתה רוצה להרתיע ולהיראות מרושל בו זמנית מראה הגאנגסטרי הוא המראה הנכון בשבילך, אך גם לטופאק היו רגעים רכים ונעימים יותר שיכולים להיות רלוונטיים גם לזמננו קרוב ל20 שנה אחרי.
 |
| מימין לשמאל; ג'קט צבאי, מראה היפסטרי, נינוח עם חליפת פשתן |
טופאק שאקור לא ויתר אף פעם על סימני ההיכר שלו. הנזם, הבלינג, הבנדנה או הכובע. גם כששינה את סגנונו מעט היה ניתן לראות שזהו עדיין אותו אדם והוא הצליח לשדר את אותו הדבר בלבוש שלו. אל תתעסקו איתי. מה שלא עזר לו, כי חיי הפשע לא השתלמו.
שלך בידידות,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה