מנהרת הזמן עם.... עומר שריף

הוא נולד גדל במצרים להוריו הנוצרים אשר היגרו מסוריה ולבנון. הוא התאסלם למען האהבה, כוכבת הקולנוע המצרית פאתן חמאמה. הוא בכלל נולד בשם מישל, אך דמות ששיחק בסרט מצליח, בעל אותו שם, גרם לו לשנות את שמו. שריף פירושו אציל. בין השאר הוא התפרסם בשל תפקידו בסרטים "ד"ר ז'יוואגו", "לורנס איש ערב" ו"מצחיקונת". כמעט שבוע למותו של השחקן עומר שריף, 83. 

מנהרת הזמן עם.... עומר שריף.

עומר שריף 1932-2015

פריצתו כשחקן הוליוודי נחשב, קרתה בעקבות השתתפותו בלורנס איש ערב, כעלי. תפקיד שקיבל באמת בעיקר בשל צבע עיניו (דייויד לין הבמאי שם את עינו על שחקן אחר, אך לא היה לו את צבע העיניים המתאים לתפקיד).שריף לא זכה באוסקר על תפקידו, אך הסרט גרף 7 אוסקרים, שריף קיבל את פרס גלובוס הזהב על תפקיד אייקוני זה. בתפקיד זה אימץ שריף את המראה הערבי, הציג גבר נאה ומרשים עם שפם מהודר.

שריף בתפקיד עלי, לורנס איש ערב, 1962

שריף והשפם

לאורך כל שנות השישים, רכב שריף על גל הצלחתו והשתתף במספר סרטים בלתי נשכחים;
רופא רוסי בדוקטור ז'יוואגו, המהפכן המרקסיסט הארגנטינאי, צ'ה גווארה בסרט צ'ה!, ובמחזמר מצחיקונת לצידה של סטרייסנד.  יכולות המופלאה לשנות את עצמו כזיקית ולהכנס בקלות למגוון רחב של תפקידים, הכניס אותו לפנתאון גדולי הוליווד.

שריף בסרט דר ז'יוואגו, 1965

שריף כצ'ה גווארה, 1969

שריף וסטרייסנד במצחיקונת, 1975

ב 1974 הוא ופאתן אשתו לאחר 19 שנות נישואין פירקו את החבילה. הוא מעולם לא התחתן בשנית, פרט שרק הוסיף לשם שדבק בו כרודף שמלות, צ'ארמר. הוא ניהל רומנים מתוקשרים בינהם גם עם הכוכבת ששיחקה לצידו בסרט מצחיקונת, ברברה סטרייסנד. הוא נהנה מאורח חיים של איש העולם הגדול. ידע חמש שפות, בחורפים שהה בקהיר ואת שאר זמנו חילק בצרפת ובהוליווד, פרט שעליו לא סלחו לו בקולנוע המצרי והחרימו אותו. במאי האחרון דווח כי שריף סובל ממחלת האלצהיימר ולא חלף זמן רב והוא לקה בליבו ונפטר.

סגנונו האישי בתחום האופנה היה משובח. את מסעותיו בעולם עשה עם תיבות מסע מבית הרמס. תמיד בחליפה יוקרתית מותאמת למידותיו, חולצה מכופתרת פתוחה למשעי. הוא היה גבר שלא פחד להתנסות באופנה. הוא אהב צבעים בהירים, בדים מיוחדים, כקטיפה, וחליפות פסים.

קטיפה ומסיכה

צבעים בהירים

חליפת פסים

הוא שינה את תסרוקתו ואף החל לבחור בבגדים בגוונים יותר כהים אפור ושחור, מה שהפך את סגנונו לקצת מסתורי.

שנות השבעים והשמונים היו טובות אליו גם כן, על המסך ומחוצה לו, החל ללבוש רק חליפות. חולצות לבנות, עניבות, בלייזרים, וסטים. הוא היה גבר נאה ותמיד היתה לצדו אשה נאה.

לעת זקנה חזר שריף למצרים, אך סגנונו האישי לא נעלם. עם כובעים, וסטים וחולצות מכופתרות. עד סופו שמר על סגנונו, נקי.

גבר שמתלבש היטב הוא לא דבר שרואים כל הזמן. שריף היה אחד כזה, גבר שניתן לקבל ממנו השראה. נקי ומסוגנן.

שלך בידידות,