מנהרת הזמן והפעם סרג' גינסבורג האגדה

סרג' גינסבורג,(1928-1991) נולד למשפחה יהודית ענייה בפריז. שרד את השואה וגדל להיות זמר, יוצר ומשורר בין הגדולים שידעה צרפת, הבוב דילן הצרפתי. אחראי על מגוון רחב של להיטים בסוף שנות החמישים ועד שנות השמונים המוקדמות. גם בלבושו הפליא והשתנה בהתאם למעמדו.

עד היום סרג' הוא דמות שנויה במחלוקת. מצד אחד בז למאזיניו על הערצתם לו ובז לעצמו על הצורך להיות מוערך כך שניסה לדחות מעליו הצלחה ומצד שני, כתב שירים למוזיקאים מצליחים אחרים בטענה המחושבת שהשירים שכתב לעצמו לא הצליחו ולעומת זאת השירים שכתב לאחרים הפכו ללהיטים גדולים, כך שההצלחה אכן היתה חשובה לו.

שמו נקשר ברומנים מתוקשרים רבים בין היתר עם ג'ולייט גרקו ובריז'יט בארדו וכמו כן נישואיו וגרושיו המתוקשרים לא פחות עם ג'יין בירקין, אשר הביאה לשינוי במעמדו ובתדמיתו בצרפת בעת ההיא.

תחזיקו חזק, נכנסים למנהרת הזמן בחייו המוזיקליים והאופנתיים של גינסבורג בצרפת.

סרג' בסוף שהות ה 50 לבוש בחליפות מחוייטות. כנראה שאימץ את האמירה "fake it till you'll make it" והתלבש על מנת להצליח.

סוף שנות החמישים, סרג' שואב השראה מג'אז וממוזיקה שחורה, שהיוו ז'אנר מאד פופולרי באירופה. בצרפת השנסון היווה ז'אנר מוזיקלי פופולרי. גינסבורג כבר אז החל בחדשנות מוזיקלית כאשר הציג את עצמו כשנסונייר על רקע מוזיקת ג'אז, באס ותופים. יצר שיתופי פעולה ביניהם עם הזמרת פראנס גאל- טין מאחר והקריירה שלו לא ממש התרוממה לה.

1965 כותב לזמרת פראנס גאל-טין שיר לאירווזיון "Poupee De Cire, Poupee De Son" השיר זכה במקום הראשון והפך להצלחה מסחררת בצרפת, עובדה שמקנה לגינסבורג מעמד של כותב שירים מצליח. גינסבורג אינו מייחס את ההצלחה לעצמו אלא לציבור הרחב, שנפל בפח שטמן להם כי לראשונה שיר פופ בוצע באירוויזיון.

סרג' ופראנס

לאחר העבודה עם פראנס גאל גינסבורג החל לכתוב שירים לאמנים רבים, ביניהם פטוואלה קלארק, אנה קארינה,ופראנסווה הארדי. סגנון ה"יה-יה" - נזקף לזכותו הפופ של שנות ה-60 בצרפת. הוא הגדיר את הסאונד, האימג', ההפקה וסגנון הכתיבה שאפיינו את התקופה ואת הז'אנר.

1968 בשיא הצלחתו, גינסבורג פוגש את בריז'יט ברדו הנשואה, בין השניים מתפתח רומן סוער. גינסבורג כותב לבקשתה, את השירים .Je t'aime moi non plus ו Bonnie & Clyde הם מקליטים את הביצוע לשירים יחדיו .

יחד עם בריג'יט בארדו

1969 לאחר פרידה מתוקשרת מבארדו פוגש גינסבורג בדוגמנית ג'יין בירקין שמשנה את חייו אישית ומקצועית. שהיוותה לו השראה אמנותית ותרבותית. הם מקליטים מחדש את השיר Je t'aime moi non plus ובירקין מצליחה לשנות את הסאונד של השיר כאשר שרה את התפקיד שלה בסופרן. היא שינתה את פועלו לא רק מוזיקלית אלא גם תדמיתית. היא זו שאמרה לו שנראה זקן במראה המעונב והנקי שלו וגרמה לו להחליף את אלו בחולצה מכופתרת פתוחה בצוואר, ג'ינס ונעליים לבנות, זקן לא מטופח- שלימים הפכו לסימן ההיכר שלו.

עדיין מחוייט, אך החולצה לא מכופתרת עד הסוף. קצת יותר פרוע ופחות מהודק

1974 גינסבורג ובירקין מופיעים באופן כמעט קבוע בתכניות אירוח בטלוויזיה הצרפתית, ונעשים לזוג הרוקסטארים הראשון בעולם. נוסף לכך השניים הופכים לאייקונים של אופנה וסטייל, וזוכים לאהדה רבה מצד הציבור הצרפתי.